עבאס נ' כלל - חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התביעה היא בגין פיצוץ צנרת שהצריך לטענת התובע שיפוץ על פי קבלות בסדר גודל של 21,80 ₪.

הנתבעת חב' כלל טוענת לעומת זאת, כי התובע קיבל פיצוי בסך כולל של 2434 ₪ המהווה את הפיצוי בגין פיצוצי הצנרת בביתו, וכי הסכום הנדרש ע"י התובע בתביעתו הינו בגין ביצוע שיפוץ בדירתו של התובע, פיצוי שאינו מכוסה עפ"י הפוליסה.

מאחר ומדובר ב-3 מוקדי נזק שונים הפחיתה הנתבעת את ההשתתפות העצמית בגין כל אחד ממוקדי הנזק כאמור והתובע מלין גם על כך.

התקיימו בתיק זה, באופן חריג, מס' דיונים ואתייחס כעת לכל דיון:

הדיון הראשון היה בתאריך 9.7.12 – בדיון זה הוברר, כי למעשה התובע לא צירף חוות דעת שמאית, בעוד הנתבעת הסתמכה בכתב הגנתה על חוות הדעת השמאית של השמאי אמישה ליאור.

למרות זאת, אפשר ביהמ"ש אורכה לתובע ודחה את הדיון על מנת לאפשר לתובע להגיש חוות דעת שמאית מטעמו.

עוד קבע ביהמ"ש בהחלטתו מיום 9.7.12 וזאת בדרישה מפורשת של נציג כלל לפסיקת הוצאות: "לא אפסוק כרגע הוצאות בהליך היום אבל אפסוק הוצאות בהליך העיקרי, תוך לקיחה בחשבון של התייצבות השמאי היום ושל טענות הנתבעת בהקשר זה".

בתאריך 30.1.13 התקיים הדיון השני – אז הופתעתי לגלות, כי הגם שהתובע פעל על פי הנחייתי והגיש חוות דעת של שמאי, לא התייצב אותו שמאי לצורך מתן עדות, דבר שהצריך ישיבה שלישית לצורך שמיעת עדות השמאי מטעם התובע.

על מנת לחסוך בהוצאות ולמרות שבתיק זה ראוי לשמוע את שני השמאים באותו מועד, שמעתי את השמאי מטעם הנתבעת וכן את נציג חב' שחר, שהיה במקום.

על פי עדותו של השמאי מר אמישה ליאור מטעם התובעת, אני מצטט: "קראתי את חוות הדעת של השמאי חמזה סלמה (מדובר בחוות הדעת של המומחה מטעם התובע – הערה שלי, השופט ע.נ.). אני מתייחס לחוות הדעת שלו. מדובר בחוות דעת לשיפוץ. אין קשר סיבתי בין הבעיות לבין הנזקים. פוליסת הביטוח מדברת על תיקון של נזק. כלומר, בנזקי צנרת להחליף את הקטע של הצינור שדולף. פותחים את שורת הקרמיקה וסוגרים. כשהגעתי אליו הביתה היו לו שלושה מוקדים של נזילות. הצעתי לתובע שנביא מאתר ומצלמה טרמית שייגלה את המיקום המדויק על מנת שניתן יהיה לבצע תיקון לפי תנאי הפוליסה. הוא לא היה מעוניין".

כלומר, בחלק זה של עדותו טען השמאי, כי היו שלושה מוקדי נזק, כי על פי הפוליסה מתקנים את אותם תיקונים רלוונטיים על פי בדיקה ספציפית וכי התובע סרב לאפשר זאת.

עוד טען, כי חוות הדעת השמאית שצירף התובע אינה קושרת בקשר סיבתי בין מוקדי הנזילות ובין השיפוץ שנערך באמבטיה ולמעשה מהווה חוות דעת שמאית לעניין שיפוץ חדר האמבטיה.

עוד הוסיף והעיד השמאי מטעם הנתבעת: "מצבו התחזוקתי של האמבטיה ירוד. לא היה איטום בין האריחים, כאשר איטום לא מכוסה על ידי הפוליסה. הוא שלל את ההצעות על הסף ואמר שלא מעוניין בביצוע של תיקון מקומי ודרש 15,000 ₪ כי זה מה שקבלן מטעמו טען שזה עלה".

ועוד העיד: "במקרה של ביטוחי משכנתאות ניתן לבחור את המשפץ אבל כאן הוא רצה להחליף הכל. אני עשיתי הערכה ואז שולם לו".

עלי לציין, כי על פי חלק זה של חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת, בא לידי ביטוי חוסר נכונותה של הנתבעת לפצות את התובע על מלוא השיפוץ שהוא טוען לו, על רקע של טענה לבעיות באיטום שאינן מכוסות על פי הפוליסה.

עוד העיד מר ויקטור כהן, שהינו נציג חב' שחר נזקי צנרת, אותה חברה שעמה עובדת כלל בהקשר ביטוח משכנתאות, אשר העיד כדלקמן: "הגעתי לביתו של התובע. האיש אומר שיש לו נזקי צנרת ומבקש לעשות שיפוץ במקלחת. אמרתי לו אעשה לך הדגמה טרמית והוא לא היה מוכן ואז הלכתי".

בדיון השלישי שנקבע בתיק זה, שבמהלכו התייצב השמאי מטעם התובע, השמאי חמזה סלמה, ציפיתי שלאור העובדה שמדובר במחלוקת שמאית, תיעשה התייחסות ספציפית, כפי שנעשתה ע"י השמאי אמישה ליאור, ע"י השמאי מטעם התובע לטענות שנשמעו בחוות דעת השמאי אמישה ליאור וכן בפרוטוקול ביהמ"ש מיום 30.1.13. להפתעתי הרבה לא קרה כך.

בפתח עדותו העיד השמאי ביושר, ואני מצטט: "לא ראיתי את חוות הדעת מטעם הנתבעת. גם לא ראיתי פוליסה. התחלתי בחוות הדעת אחרי שהתחילו את התיקון. מדובר בנזק מתמשך".